48] גיא הורוביץ בין הון סיכון, גיטרות ובינה מלאכותית
- נירית אלבוטיאנו
- 4 ביוני
- זמן קריאה 1 דקות
האזינו לפרק:
Apple Podcast
Spotify
פרויקט המוזיקה המטריף של גיא:
אתר האינטרנט של גיא:
ליומולדת 4 ביקשתי גיטרה. ההורים לא הבינו שאני רציני וקנו לי גיטרה מפלסטיק. זה עיכב את הקריירה המוזיקלית שלי ב-12 שנה בערך.
בתחילת שנות ה-90 גרנו בטנפליי והלכתי לקולג׳ כמו כולם, אבל החיידק הישראלי הביא אותי לגרעין ״צבר״ ומשם הדרך לבופור היתה קצרה. אם מישהו מהילדים שלי יחזור להתגייס זה כנראה כי זו הדוגמא שהם ראו בבית. לך תסביר להם שישראל של 1992 זו לא ישראל של 2026.
ב-2018 עלינו על המטוס לאמריקה. המשפחה באה להיפרד. זו התמונה האחרונה של הסבים יחד. אבא שלי (מתחת למסך האמצעי) נפטר מסרטן שנתיים אחר כך והילדים לא הספיקו להיפרד. זה אחד המחירים של רילוקיישן.
המוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי כאן. בין להקות קאברים להופעות עם הילדים, אין כמו לשיר שירים ישראליים לקהל שצמא למוזיקה שמחברת אותם לשורשים.
רוני, השותפה הראשונה שלי להופעות משפחתיות, עזבה לקולג׳. עד אז לא הבנו לגמרי את הקטע של גאוות-יחידה באוניברסיטה של הילדים. עכשיו הארון שלנו מלא ירוק.
צריך גם להתפרנס ממשהו. אני שותף בקרן הון סיכון אירופאית בשם 33N. בשבוע שעבר חזרתי מהכנס השנתי שלנו. כמנחה הכנס היה לי חופש מוחלט לעשות סטנד-אפ במסווה של הנחיה. אין מקום שאני נהנה בו יותר מאשר על הבמה, ואין כיף יותר גדול מלגרום לקהל ליהנות או לצחוק. השקעות בסייבר זה כבר פחות כיף, אבל מזה חיים.
פרויקט Art & Fishel התחיל בהמון תרגומים ששכבו במגירה שנים כי לא היה מי שישיר וינגן אותם. כשהבינה המלאכותית פרצה לחיינו, העמסתי עשרות מהתרגומים על Suno ומשם הכל קרה לבד, בלי שום קידום או שיווק. כנראה שהמוזיקה הישראלית מדברת לא רק אלינו.
